׳סופשבוע נשים׳ של נייקי התקיים בשבת האחרונה בנורדאו בית הכושר בתל אביב. הפקה מדהימה, שטיח מקיר לקיר, פינוקים, מצלמות ומיטב המאמנות (וגם כמה מאמנים) שהעבירו שיעורי NTC, ספינינג וכוח. המון נשים שנהנו מההשקעה המטורפת שניתנה כולה עם הפנים לעשיית כושר, וכמובן בלבוש הולם. הרשתות החברתיות השתוללו, באינסטגרם שלי ניתן היה לראות רק תיוגים של #NikeWomen ו #Nike_tlv. החל ממיטב הדוגמניות הכי יפות בארץ וכלה במאמנות ובמתאמנות שבעטו את דרכן לפסגה בסרטון של נייקי, ובתמונות שלהן קולעות צמות ומורחות לק... רגע מה?!... מורחות לק?...
האירוע התחיל בשבת בבוקר ונמשך 12 שעות של אימונים. הגעתי לאירוע בשעות הצהריים, בהתרגשות רבה, אחרי שחיכיתי לו שבועיים ארוכים, מלאת אנרגיות אחרי אימון בוקר של שבת. המקום היה נראה מדהים! החל מיום שישי ראיתי את הצוותים של נייקי בונים את אחת ההפקות הכי מושקעות שראיתי לאירוע בסדר גודל כזה, ועל זה ייאמר שאפו, כנראה שהם היחידים בארץ שיודעים להרים אירועים בצורה כזו מקצועית! שטיח ורוד כיסה את כל מסדרון הכניסה, פינוקי מאקרונים, רולים ועוגיות גרנולה עיטרו שולחן כיבוד כשלצידו עמד מלצר חביב בסינר ורדרד. בחיי שהרגשתי כמו בת מלוכה, רק היה חסר לי כתר. צלמים צילמו אושיות אופנה וכושר בכל פינה, והמון פרצופים מוכרים של מאמנים, מתאמנות וחברים רק גרמו לי להרגיש עוד יותר בבית.
אימוני הNTC היו מדהימים, גם מבפנים וגם כפי שהשתקף מעבר לחלון הקבלה. המקצועיות של המאמנות היא דבר שראוי לשבח, ולא פלא שהן נבחרות בקפידה. השקפתי דקות ארוכות על האימונים (כי לא נרמשתי, והכל היה מלא) רק כדי להרגיש את האנרגיות הגבוהות שזרמו בחלל האימונים. האוירה היתה פשוט מחשמלת!!
עם כל האנרגיוצת הללו הרגשתי שאי אפשר יהיה להעביר את היום בלי להזיע קצת, ויד ביד נכנסתי עם רותם אייזק לאימון ספינינג של האחד והיחיד יניב ׳גונדה׳ כתר, שלא ויתר לי גם כשניסיתי לזייף (בטענה שאני לא רוצה להזיע כמובן...). רותם פידלה לצידי בלי שום התייחסות יתרה שמדובר באירוע חגיגי, ״אימון זה אימון ונותנים הכל״, למרות המצלמות שבחוץ ולמרות הזיעה והלחיים האדמדמות.
עם תחושת ניצחון קלילה של שני אימונים שעשיתי בשבת בבוקר (הספינינג ואימון הבוקר שלי, על בטן ריקה יש לציין) המשכתי לצילום סרטון נייקי. וסרטון נייקי זה כמעט כמו הפקה הוליוודית (והייתי בהפקות בהוליווד, וחוץ מבראד פיט, היה שם הכל). סט צילומים מקצועי, צוות צילום והפקה, צוות מחשוב והדרכה ואנה שהדריכה את המצטלמות. אין ספק שאם המטרה ש נייקי היתה לתת לנו להרגיש על גג העולם - הם הצליחו.
אבל היה רק דבר אחד שהפריע לי.
בין אם האירוע יועד למטרות שיווק בלבד, ובין אם לקידום ספורט בקרב אוכלוסיית הנשים; בין למען העצמה נשית, קידום אורח חיים פעיל או השקה של קולקציה חדשה - אני מרגישה שיש משהו שהתפספס. ברגע שהאירוע כולו עוטר באלמנטים ודימויים נשיים סטריאוטיפיים (הורוד העדין, הנשנושים ה׳נשיים׳, העמדת למריחת לק וכדומה), הדבר גרם לי להרגיש כאילו לא התקדמנו לשום מקום מהנקודה והחשיבה הפרמיטיבית שנשים צריכות להיות קודם כל יפות ומטופחות. גם כשאנחנו מתאמנות, אנחנו למעשה עסוקות נון סטופ בנראות, ובמראה החיצוני. הדבר גרם לי להרגיש שכל מה שאנחנו, בתור נשים עושות, הוא לקידום המראה החיצוני שלנו קודם כל. גברים עושים ספורט כדי להתחזק, נשים עושות ספורט כדי להראות טוב. לא?
הצבעים הורדרדים והפינוקים הקטנים המאוד עדינים, העמדה למריחת לק (כי זה סופר חשוב כשאת מתאמנת) והעמדה לקליעת צמות (כי איך אפשר בלי מספרה?), האם זה באמת מה שמאפיין אותנו בתור נשים יותר מהכל?
לפנק אותנו במה שמקובל בחברה וידוע שמתאים לנשים הוא שיעתוק חברתי שבשנת 2016 נדמה לי כי אפשר להחליפו בהעצמה נשית ובחיזוק אלמנטים ספורטיביים כיאה לאירוע ספורטיבי מסוג זה. נייקי, בתור החברה הכי מצליחה בארץ בתחומה, הייתי מצפה ממפיקיה לצאת מהמשבצת המשעתקת ולעשות משהו פחות סטריאוטיפי. הרי אילו היה אירוע שמותאם רק לגברים, מה היינו מוצאים בו? סביר שהיו בו סימולטורים למיניהם, סימולטור לבחינת כוח מתפרץ, אגרוף אלקטרוני, קליעה לסל/למטרה, היה ניתן למצוא אימונים תחרותיים למיניהם, משחקי וידאו וכדומה. וכן, כנראה שגם כאן היה שימוש סטריאוטיפי, אבל פייר? סביר שגם נשים היו נהנות מהללו לפחות באותה מידה או אולי אף יותר מאשר מריחת לק.
אז לק לא מרחתי, אבל זכיתי להתאמן, לאכול מקרון מדהים, להנות מחברת האנשים שאני אוהבת, להכיר אנשים חדשים, להחליף חוויות, להשוויץ בבגדי הנייקי שלי, להצטלם ולהנות מהתרבות הספורטיבית שצצה לה בחברה שלנו בשנים האחרונות. אין לי ספק שהמפיקים מאחורי האירוע עשו את הבחירות שלהם ממקום מחושב, כי בסוף של יום, אירוע כמו שהיה בשבת, שהוא יצירת מופת בפני עצמו, רק נייקי יכולים להרים!
נייקי, העצמה נשית ולק ורוד